עזרא - תנועת הנוער התורני-לאומי בארץ ישראל הינה הרביעית בגודלה מבין תנועות הנוער הציוניות, לתנועה כ-12,000 חניכים הפזורים בלמעלה מ-50 סניפים ומוקדי הגשמה מצפון הארץ ועד דרומה וכן מספר סניפים ברחבי העולם כמו ארצות הברית, אנגליה, צרפת ובחבר העמים.

בשלהי חודש אב בשנת ה´תרע"ט - 1919, הוקמה בעיר וירצבורג - בגרמניה, תנועת הנוער "עזרא".
התנועה נוסדה על ידי קבוצת סטודנטים יהודים מקומיים, שומרי תורה ומצוות, שחונכו בשיטתו של הרב שמשון רפאל הירש זצ"ל - "תורה עם דרך ארץ", שיטה זו רואה את היהודי משתלב בכל תחומי החיים - גם אלו "החילוניים", מתוך התורה.

סטודנטים אלו הבינו שכדי לחנך לשיטה זו צריך ליצור מסגרת בלתי פורמאלית גם לשעות הפנאי שתשלים את החינוך הפורמאלי ותקרב את בני הנוער מקרב היהדות האורתודוקסית לאמונה מעמיקה יותר, להשתתת התורה בכל ענפי החיים ולעלייה לארץ הקודש, היא ארץ ישראל.

בתחילת דרכה היוותה "אגודת ישראל" ארגון גג לתנועה, המתנגד לערכי הציונות ולעלייה לארץ, ודוגל בשיטת הרש"ר הירש, המתח בין תנועת האם הפוליטית "אגודת ישראל" לבין תנועת הנוער שלה ה"עזרא" הלך והתרחב בשל יחסם החיובי של צעירים רבים בתנועה לרעיונות הציונות והגשמת חזון העליה.
עם השנים מדריכי התנועה הצעירים התלבטו כיצד לשלב בין שיטת הרש"ר הירש לבין ציונות והגשמה חלוצית.
מתוך הויכוחים הרעיוניים, עלה וגבר בתנועה הקו הציוני שהטיף לשינוי - בדרך של השתתפות בבנין ארץ-ישראל. הציונות לא נתפסה מעתה רק כפתרון בעת מצוקה , אלא כדרך חדשה ואידיאלית.
בשנת 1925 התקיימה ועידת "עזרא" בעיר גוסנהיים - גם היא בגרמניה, ושם צף על פני השטח הקרע בין ראשי "אגודת ישראל" ובין מנהיגי הדור הצעיר שהשקפותיהם דמו יותר ויותר לרעיונות התנועה הדתית היריבה – "צעירי מזרחי". אחד מראשי היוזמים והאידיאולוגים שדחפו לפרישה ולהתנתקות מן התנועה האגודאית היה אויגן מיכאליס .
בעלון "עזרא" שיצא לאור דאז, כתב מיכאליס מאמר מעמיק על רעיון הציונות וקבע כי הביטוי המעשי של הרעיון הוא התיישבות חלוצית בארץ-ישראל ויצירת "חידוש סוציאלי" של היהדות לשם הקמת מרכז רוחני ופוליטי שרק באמצעותו, כך כתב מיכאליס, יוכל להתאפשר גם המשך קיום יהודי בגולה.
בתום אותה ועידה אמנם התרחש הפילוג בתנועה כאשר חברי הפלג "הימני" שמרו אמונים ל"אגודת ישראל" ודחו כל התקרבות למחנה הציוני, חברי הפלג "השמאלי" הפורש מ"אגודת ישראל" הודיעו על מחויבותם להשתתפות בהגשמה הציונית ובקיום מצוות יישוב ארץ ישראל.

יוסף בן ברית - בונדהיים, יליד המבורג, חניך תנועת "עזרא" וכיום איש מושב "חיבת ציון" שבעמק חפר, מעלה זיכרונות: "אויגן מיכאליס, היה זה שהשפיע עלי להפוך לציוני. הייתי אז בתנועת הנוער "עזרא" ואבי, שהיה חייל במלחמת העולם הראשונה, וחבר בקהילה החרדית "קלאוס" בהמבורג לא האמין שמשטרו של היטלר יחזיק מעמד. זה היה בראשית שנת 1936, הייתי אז בן 11 ובוקר אחד אסף אויגן את כל התלמידים באולם ה "אולה" –Aule - אולם הספורט הענק של ביה"ס "תלמוד תורה" והקרין לפנינו סרט בשחור-לבן על החלוצים עובדי האדמה בארץ ישראל. דברים שנשא אויגן באותו מעמד והתלהבותו העצומה מן המפעל הציוני השפיעה עלי השפעה מכרעת."

בשנת 1928 התנועה התפלגה וחניכי ה"עזרא" בעלי התודעה הציונית פרשו ממנה והצטרפו לתנועה הציונית בח"ד- ברית חלוצים דתיים ו"צעירי מזרחי".

עזרא הסופר:

התנועה קרויה ע"ש עזרא הסופר אשר העלה את גלות בבל ארצה, ותוך כדי התגוננות מתמדת בנה את ארץ ישראל מחורבנה ותיקן לעם בציון תקנות והלכות כדי להיטיב את רמתו הדתית מוסרית. קוים אלה העולים מפעולותיו של עזרא הסופר, מנחים את התנועה מיום היווסדה ועד עצם היום הזה.

מטרת התנועה:

מטרתה של התנועה, כתנועה תורנית לאומית, היא חינוך דור נאמן למדינתו בעל בסיס תורני איתן והשתלבותו בכל תחומי החיים תוך שאיפה למצוינות ולחתירה להקמת חברה תורנית במדינת ישראל, אשר היא ראשית צמיחת גאולתנו. התנועה מחנכת להכרה בתורת ישראל כערך החשוב והבסיסי ביותר שאין שווים לו, בארץ ישראל ובעם ישראל. התנועה פועלת כשסיסמתה היא "תורה עם דרך ארץ" כפי שטבע אותה הרש"ר הירש ובישומה ב"תורה עם דרך ארץ ישראל" כפי שהתאימה לימינו הרב ד"ר יצחק ברויאר זצ"ל. שיטתם "תורה עם דרך ארץ", להכרה בתורה כתורת חיים וכערך עליון, ממנו הכול יוצא ואליו הכול בא ובכך שלאחר לימוד תורה יש ללמוד גם את מקצועות החול ולאחד בין השניים מתוך השקפה תורנית רחבה.
 
התנועה בארץ ישראל:

בתקופת העלייה החמישית, משנת ה´תרצ"ו 1936 ואילך, נוסדו סניפים של התנועה בארץ ישראל. התנועה בארץ הייתה מזוהה בתחילה עם התנועה הפוליטית "פועלי אגודת ישראל" - מפלגה של יהודים דתיים יוצאי גרמניה שדגלו בהגשמה חלוצית ובהתיישבות בארץ ישראל ומצד שני ביקשו לחבור ליהדות החרדית בארץ. כביטוי לשאיפה זו כינו את התנועה "ארגון הנוער החרדי בארץ ישראל" (ב-1991 החליטה התנועה לקרוא לעצמה "תנועת הנוער החרדי לאומי בארץ ישראל").

Ûהכינוס הראשון של התנועה בארץ התקיים בירושלים בשנת ה´תרצ"ז (1939(.

Ûבחנוכה ה´תרצ"ט (1939) נערך הכינוס הארצי השני בשכונת "בית וגן" בירושלים, בכינוס זה נבחרה לראשונה הנהלת התנועה בארץ ישראל.

Ûהכינוס הארצי השלישי התקיים בפתח תקווה בחודש אב ה´תרצ"ט (1939), בכינוס זה יש לראות את "כנס היסוד" של התנועה בארץ ישראל, מאחר שבו נקבעו למעשה קווי היסוד של התנועה בארץ. 

Ûמחנה הקיץ הראשון של התנועה התקיים בפתח תקווה בשנת ה´תרצ"ח (1938(.

Ûמחנה העבודה הראשון של התנועה התקיים בקיבוץ חפץ חיים בשנת ה´תרצ"ט (1939(.

Ûמחנה העבודה הראשון של התנועה התקיים בקיבוץ חפץ חיים בשנת ה´תרצ"ט (1939).

Ûסמינריון ההדרכה הראשון התקיים בגת רימון בשנת ה´תש"ב (1942(.

כמשתייכת לתנועות הנוער הציוניות בישראל שותפה התנועה כמובן מאליו לחינוך לנאמנות לערכי מגילת העצמאות להיותה של החברה בישראל דמוקרטית ושיוויונית ולשותפות מלאה בכל תחומי העשיה במדינה.

ל"עזרא" סניפים רבים העוסקים בקליטה ובהם חניכים עולים מארצות חבר העמים ואתיופיה וכן  סניפים בערי פיתוח ושכונות מצוקה המעניקים לחניכים באזורים אלו, אהבה, שמחה וחדוות חיים ופעילות חינוכית מבורכת ברוח התנועה.

מאות המדריכים והמדריכות הפועלים בתנועה, הינם חניכי ותלמידי ישיבות תיכוניות ואולפנות התורמים ממיטב זמנם ומרצם לזולת בהתנדבות, כשמידות הנתינה והעשייה למען הזולת מנחות את תפקודם.